יסמין בן דוד - עורכת דין לענייני משפחה
.jpg)
.png)
דיני משפחה
מה הם דיני המשפחה ומה הוא הדין האישי?
דיני המשפחה שייכים לתחומי המשפט החוסים תחת הדין האישי הכולל, הורות, יוחסין, נישואים וגירושים ובשיטות משפט מסוימות, כמו בישראל גם ענייני ירושה.
אל אף שכיחותם הרבה, הדין האישי עוסק לא רק במחלוקות וסכסוכי משפחה הנובעים מקשרי נישואים או ירושות אלא באינספור שאלות דינמיות ומתפתחות כחברה עצמה, כדוגמת;
מי יקבע בשאלת ייחוסו של אדם למשפחה לעם ולעדה דתית? כדוגמת, האם ילד שנולד מתרומת ביצית של אישה שאינה יהודיה דינו כגוי? מה דינם של עוברים מופרים, לאחר שהבעל אינו חפץ עוד בנישואים? האם ילד שנולד מתרומת זרע של תורם אנונימי ייחשב לפסול חיתון בדין הדתי? על פי מה ייחשב וייגזר מעמדו, זכאותו וזכותו של אדם להורות? האם זוג חד מיני המאמץ ילד ייחשב לכל חובה ולכל זכות כהוריו? מי מסביו וסבתותיו של ילד שהוריו נפטרו, יזכה לאמצו?
כוחה של כותרת הדין שבמרכזה :אישי" ו- "משפחה", להעיד על עוצמת המאבק היצרי הנהוג בענף משפטי טעון זה העוסק בענייניו האישיים ביותר שיש לאדם, המהווים לעיתים רבות את פסגת ו/או תחתית חייו במאבקו לצדק.
דיני משפחה בישראל
הדין הנהוג בישראל מחולק בין הדין הדתי, לבין הדין האזרחי, כך לדוגמה, נישואין וגירושין ייעשו באופן בלעדי על-פי הדין הדתי, בהתאם לעדה הדתית אליה משתייכים בני הזוג, בעוד חלוקת הרכוש בעת גירושין (לבני זוג שלא נישאו לפני 1974) "תעשה על-פי חוק יחסי ממון בין בני זוג" השייך לדין האזרחי.
מרבית הפניות לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הדתיים עוסקים ברובם בנושאים הקושרים בקשר הנישואים (לפניו, במהלכו ואחריו) גם אם טרם מומשו, כך לדוגמא, הבטחת נישואים שהופרה תדון בהתאם לדין האישי וכן אישור הסכם ממון טרם נישואין.
במהלך חיי הנישואים, מי מהצדדים יכול לפנות להבטחת ענייני רכוש, מזונות, חינוך הילדים ובכל נושא הקשור לאלימות במשפחה ואילו עם סיום הנישואים, הדין האישי עוסק בסיום הקשר ותוצאותיו, בינהם חלוקת הרכוש המשותף, מגורים והוצאות מגורים (מדור ודמי מדור), חלוקת זמני שהות עם הילדים ודמי מזונותיהם.
לעניין חלוקת הסדרי שהות, במקרי סכסוך במשפחה בין הורים לילדיהם, עומדת זכות (כמו הורית) גם לסבים ולסבתות לדרוש לראות את נכדיהם ונכדותיהם, במסגרת פסק דין מחייב.
מה ההבדל העיקרי בין הדין הדתי לבין הדין האזרחי?
הדין האזרחי הנשען על יסודות ערכי המערב ומאופיין במערכת עקרונות והסכמות המקדשות את החירות, השיוויון והצדק (והצדק החלוקתי), בניגוד למשל, למשפט העברי ולחוקי השריעה הנשענים על מערכת חוקי מוסר שמרניים, המאופיינים בכלים הלכתיים מדודים, בהם לצד זכויות קיימים גם חובות מעצם קיום קשר הנישואין ואין זכות שאין חובה לצדה ולהיפך.
מה ההבדלים העיקריים בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה?
להבדיל מבתי המשפט לענייני משפחה, בתי הדין הרבניים מאופיינים בגמישות דיונית וראייתית רבה מאוד, המשאירה שיקול דעת וחופש רב לדיינים (במסגרת ההלכה הדתית) לפסוק בהתאם לתבונתם ולאותות האמת המתגלים בדיון.
בתי הדין הרבניים אינם חלק משיטת "המשפט המקובל" המבוססת על תקדמי ערכאה גבוהה יותר, אלא חופשיים לפסוק כל מקרה לגופו, עם זאת, אין זה אומר כי בתי הדין הרבניים אינם כפופים להחלטות בית הדין הרבני הגדול ולבית המשפט העליון.
בתי הדין הרבניים רואים במשפחה הגרעינית יסוד עיקרי עליו נשענת ההלכה היהודית המעניקה לאיחוד שבין גבר ואישה מעמד של קדושה, כך שבית הדין פועל תחת אג'נדה ערכית שמטרתה בראש ובראשונה השכנת שלום בית.
בית הדין הרבני רואה עצמו כעוסק בדיני נפשות ובהתאם מתיר ספק במקום בו הספק קיים כדי שיתאם את התוצאה הראויה ביותר לטובת צד שהוא מזהה כנפגע עיקרי.
כך לדוגמה, בית המשפט יכול לקבוע תוצאה שלעיתים שונה מהאמת המדעית ואינה כפופה לו, כך לדוגמה, במסגרת פסק דין לגירושין וקביעת דמי מזונות, ביקש בעל לערוך בדיקת אבהות לאחד מילדיו מתוך חשד מוצק ויסודי לבגידה מצד אישתו;
מחשש לקביעת ממזרות שתקעקע את תולדותיו של אותו ילד כפסול חיתון, בית הדין הרבני לא הותיר על ביצוע בדיקת אבהות וגם לא הסכים להידרש לה אם תסופק לו.
כך למעשה, בית הדין הרבני מחליט לעקוף סוגייה זו ופוסק כי על הבעל לשלם מזונות לילד, בניגוד גמור יש לציין משאיפה המתבקשת לחקר האמת העובדתית הנהוגה בדין האזרחי, הרואה באמת העובדתית כמרכיב העיקרי לבירור האמת ולעשיית צדק.
מהו מרוץ סמכויות בין הדין הדתי והדין האזרחי
למעשה, גם בתי הדין הדתיים (שרעיים/יהודים) וגם בתי המשפט לענייני משפחה מורשים לדון בדיני משפחה בהתאם לדין הדתי. עם זאת, הפרוצדורה הדיונית מקנה סמכות להמשיך ולדון בתיק לערכאה הדיונית בה החל הדיון בתיק, מצב שמעמיד למעשה את בני הזוג במרוץ לפתוח בהליכים בערכאה הדיונית הנוחה לו, לרוב גברים יפנו לבית הדין הרבני ואילו נשים יפנו לפתוח הליכים בבית המשפט לענייני משפחה.
מדוע בני זוג שאינם דתיים מחוייבים להתגרש בהתאם להלכה הדתית?
שייוך בהתאם לקהילה הדתית (אומה/עדה) אליה משתייכים בני הזוג (כדוגמת המשפט העברי או חוקי השריעה, נעוץ בשיטה שמקורה בתקנה מתקופת האימפריה העותמאנית (המג'לה העותומנית) שהתמזגה בחוקיו האימפריאלים של המנדט הבריטי, שבתורם התמזגו בשיטת המשפט וחוקי המדינה עם הקמתה.
בתי הדין הדתיים, אינם עוסקים במערכות יחסים שדתם אינה מכירה בהן מתוקף הלכותיו המחייבות, כך לדוגמה לא יעסוקו ביחסי נישואין חד מיניים גם אם שני בני הזוג יהודים / מוסלמים.
עם זאת, בית הדין הרבני, כן יעסוק בשאלות לעניין הורות, הכרה באבהות ופנדקאות ככל שעניינה קביעת שייכו הדתי של ילד/ה שנולד לאם יהודיה או מביצית שנתרמה מאם יהודיה, למניעת ספק ממזרות וצורך בגיור בעתיד.
בית המשפט לענייני משפחה לעומת זאת, פנוי, מוכן ומחוייב לעסוק בכל השאלות העכשוויות הקשורות בזגיות, הורות, יצירתה והשלכותייה, לרבות במסגרות אימוץ ואפוטרופסות למשפחות מכל סוג וצורה שהיא ובפרט לחברי הקהילה הלהטבית.